מדריך ראשוני לנפגע בתאונת עבודה

מדריך ראשוני לנפגע בתאונת עבודה
אדם קם בבוקר, שותה קפה, מתלבש ויוצא לעבודה. בדרכו הוא חושב על הפגישה שיש לו בשעה 16:00 והאם הוא מוכן אליה. בדרך, הוא מקבל הודעה חשובה, הוא לא מתאפק, פותח את ההודעה והנה היא- תאונת דרכים בדרך לעבודה. זוהי דוגמא נפוצה אחת מני רבות שמגיעות למשרדנו למקרים שנכנסים להגדרה- תאונת עבודה.

כל תאונה בזמן עבודה ונסיבותיה- במדריך זה נסקור בקצרה את השלבים שיש לבצע לאחר תאונת עבודה ללא הבחנה איך קרתה.
מרבית הלקוחות שפונים אל משרדנו לשם טיפול בתאונת עבודתם אינם מודעים לזכויותיהם בעקבות התאונה, בשל כך, הכנו מדריך מקוצר ” על קצה המזלג” בו ננסה למקד את מרבית השאלות שעולות בעקבות תאונה שהתרחשה בעבודה.

מהי תאונת עבודה?
תאונת עבודה למעשה היא כל פגיעה בגופנו או בנפשנו שנגרמה בזמן שאנחנו בעבודה, בדרך לעבודה או חזרה מהעבודה אל ביתנו.
למעשה הגדרתה של תאונת עבודה נמצאת סעיף 79 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995 המגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע. כלומר, על מנת שתאונה תחשב ”תאונת עבודה”, צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים:
א. התאונה ארעה במהלך שעות עבודתו של הנפגע.
ב. התאונה ארעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

כמו כן ישנם מצבים בהם נגרם לאדם פגיעה בעקבות עבודה ממושכת (מיקרוטראומה) ו/או מקרים בהן אדם חלה בעקבות תעסוקתו- מצבים אלו הינם מצבים תעסוקתיים ועליהם נרחיב במאמר “מדריך לנפגע תעסוקתי”.

מה עושים במקרה של תאונת עבודה:
1. במקרה שלא תאונה יש לתעד כל דבר המוכיח את קרות התאונה לדוגמא תמונות של מפגע ו/או של גורם התאונה (מלבד מקרי (מיקרוטראומה ו/או מקרים של מחלה תעסוקתית) ולרשום את מקום התאונה במדוייק.
2. במקרה של תאונת דרכים בעבודה- יש לחזור על הפעולות שרשמו במאמרנו “מדריך ראשוני לנפגעי תאונת דרכים“.
3. במידת האפשר, יש לתעד בכתב את השתלשלות האירועים סמוך ככל האפשר ליום התאונה ולא להחסיר פרט, מומלץ לנפגע לתעד בכתב את השתלשלות האירועים הקשורים לתאונה ובכלל זה גם את פרטיהם של כל העדים אשר ראו את התאונה וכד’.
4. יש לגשת לקבלת טיפול רפואי סמוך ככול האפשר למועד האירוע, חשוב מאוד לא להחסיר אף פרט מהגורם המטפל ולתאר בפניו כיצד אירעה התאונה ולהתלונן על כל הכאבים וההגבלות שנגרמו בעקבות התאונה. חשוב מאוד לדאוג לקבל העתק מהדו”ח הרפואי ותייק אותו בקלסר בו יתויקו כל המסמכים הבאים בעקבות התאונה.
יודגש– גרסת הנפגע שנרשמת בתיעוד הראשוני הינה חשובה מאוד שכן היא יכול להוות בסיס לתביעת הנפגע בתביעתו מול ביטוח לאומי ו/או בתביעתו אל מול המעסיק, מסמך רפואי ראשוני בו מתוארים בדיוק סוגי הפגיעות ואופן התרחשות התאונה סמוך למועד התאונה, יכולים לעזור מאד בהוכחת עצם קרות תאונת עבודה והדרך בה התרחשה.
5. בסיום כל טיפול יש לדאוג לקבלת העתק דו”ח הרפואי ולוודא שנרשמו כל תלונותיו, לתייק בקלסר המיועד לתיעוד הרפואי בעקבות התאונה- זכרו, כל מסמך שלא יהיה בידכם יגרום לכך שתצטרכו להזמין את כל התיק הרפואי מקופת החולים ותאלצו לשלם על כך.
6. להמשיך בטיפולים הרפואיים במידת הצורך ולוודא, כי תלונותיכם תרשמנה, חשוב לזכור כי ללא רישום התלונות על ידי הרופא המטפל, אין לתלונות ערך ראייתי ומשקלם יהיה חסר בתביעה לקבלת פיצוי מתאים.
7. לאסוף קבלות ולערוך רישומים על ההוצאות השונות שנגרמו בעקבות התאונה, כגון: הוצאות עבור רכישת תרופות, דמי השתתפות עצמית בקופת החולים, נסיעות בתחבורה ציבורית לצורך טיפולים, קבלות חנייה, אישורים על קבלת עזרה או תוספת עזרה בבית על ידי עוזרת, הפסד ימי עבודה וכיוצ”ב הוצאות שנגרמו בעקבות התאונה.
8. להימנע משיתוף פעולה עם חוקרים- אין לשוחח עם חוקרי חברת הביטוח ואין להכניסם הביתה, או לשתף פעולה עימם בכל דרך אחרת. חוקרי חברת הביטוח יציגו עצמם כמי שמנסים לעזור לנפגע אך לצערנו לא כל הדבר, כל שיחה עימם עלולה לפגוע בתביעתכם, תזכרו- אין לכם כל חובה לדבר איתם, במקרה בו הגיע חוקר לדלת ביתכם וביקש לשוחח עמכם או עם בני משפחתכם, הפנו אותו לעורך הדין המטפל.

מיצוי זכויות לנפגע בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי:
כאשר מדובר בתאונת עבודה על פי החוק כאמור, על הנפגע לפנות בתביעה אל המוסד לביטוח לאומי- אגף נפגעי עבודה וזאת על מנת למצות את זכויותיו, אבל איפה מתחילים?
1. על העובד הנפגע התאונת עבודה לפנות למעסיקו ולהחתימו על טופס ב.ל 250 (” בקשה למתן טיפול ראשוני לנפגע עבודה) בטופס זה מציין המעסיק את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו על ידי העובד ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך- חשוב מאוד לוודא כי פרטי התאונה ונסיבותיה נרשמות כפי שקרו שכן הדבר מהווה גרסה חשובה להמשך טיפול!  את הטופס יש למסור לרופא המטפל בקופת החולים לצורך קבלת מסמך המכונה “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה” עבור המוסד לביטוח לאומי.
2. במקביל, על הנפגע למלא טופס ב.ל 211 (תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה), תביעה זו הינו תביעה לקבלת דמי פגיעה עבור הימים בהם היה הנפגע באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לתעודות הרפואיות שאותם צירך לטופס, סך דמי הפגיעה שישולמו לנפגע הינם עד למקסימום של שלושה חודשים לאחר תאונת העבודה. את הטופס החתום והמסמכים הרפואיים יש להעביר אל סניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגורי הנפגע.

המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה את הנפגע על כל הנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת עבודה. הפיצוי שניתן לקבל מהביטוח הלאומי הינו בעיקר עבור הפסד השתכרות בתקופת אי כושר העבודה, מיד לאחר התאונה, ועבור הנכות שנקבע לנפגע בעקבות התאונה. ניתן לקבל לעיתים גם פיצוי עבור הוצאות רפואיות, נסיעות לטיפולים וכד’.

הפיצוי שמעניק המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה מתחלק לשני חלקים:
הראשון– תביעה לקבלת דמי פגיעה (טופס ב.ל 211) עבור הימים בהם העובד באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו עד למקסימום של שלושה חודשים לאחר תאונת העבודה. את הטופס החתום והמסמכים הרפואיים יש להעביר אל סניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגורי העובד.
השני– תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה- במידה והפגע מייצא את תקופת אי הכושר המוחלט כאמור לעיל (שלושה חודשים) והינו מרגיש וחושב כי נותרה לו נכות בעקבות הפגיעה ו/או הומלץ בפניו על ידי רופאיו כי נותרה לו נכות בעקבות התאונה, עליו למלא טופס ב.ל 200 (תביעה לקביעת נכות בעבודה) ולהגיש אל סניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב לביתו, לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים אשר טרם הועברו לביטוח הלאומי וחוות דעת רפואיות אם נערכו כאלו.
לאחר תביעת העובד להיבדק על ידי וועדה ראשונה, מזומן הנפגע לוועדה ובה יושבים מומחים בתחומים בו נפגע, למשל אדם שנפגע בתחום האורטופדי ייבדק על ידי וועדה שבה יושב מומחה בתחום האורטופדי וכך גם אדם שנפגע בתחום הנפשי ייבדק על ידי וועדה שבה ישב מומחה בתחום הפסיכיאטרי וכו’…

מה משמעות קביעות דרגות הנכות על ידי וועדה רפואית לנפגעי עבודה?
ישנן שלושה מדרגות של קביעת נכות ומשמעותן כדלקמן:
א. 0%-9% העובד אינו זכאי לקבלת פיצוי כלשהו.
ב. 9%-19 הנפגע יהיה זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי.
ג. 20% ומעלה- הנפגע יקבל קצבה חודשים לכל אורך חייו ובעת הגיעו לגיל פרישה יהיה באפשרותו לבחור את הקצבה הגבוה ביותר מבין הקצבאות להן יהיה זכאי.

ככול וקביעת הוועדה אינה מקובלת על הנפגע, יש באפשרותו להגיש ערור לוועדה רפואית לערערים במוסד לביטוח לאומי.
את העירור יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי בתוך 60 יום מהיום בו הומצאו לידיו החלטת הוועדה הרפואית הראשונה, לערור יש לצרף את כל הנימוקים בעטיים הוגש העירור, יש לפרט היכן טעתה לדעת הנפגע הוועדה הראשונה במסקנותיה, לדוגמא במקרה בו התעלמה הוועדה ממסכים רפואיים או חוות דעת שהייתה בפני הוועדה, התעלמות מתלונות הנפגע וכד’.
לאחר הגשת העירור יזומן הנפגע לוועדת ערער, ועדה זו מורכבת לרוב משלושה מומחים רפואיים בתחומים שונים הרלוונטיים לתביעת הנפגע.
המערער ייבדק ע”י הועדה הרפואית לערערים, אשר לאחר הבדיקה תכתוב פרוטוקול נוסף. בפרוטוקול זה תפרט את דעתה, והאם היא משנה את קביעתה של הועדה הראשונה. חשוב לציין כי הועדה הרפואית לערערים רשאית לשנות את החלטתה של הועדה הראשונה לשני הכיוונים: להקטין, להגדיל או לא לשנות את נכותו של נפגע תאונת עבודה .
ערוער על החלטת הוועדה הרפואית לערערים הינו ערור שיש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה וערור זה יכול להתבסס רק על טענות משפטיות ולא רפואיות, הליך זה הינו הליך מורכב  והמלצתנו היא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הניקין והביטוח.

כמפורט לעיל, בנוסף לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, יש לבחון אפשרות להגשת תביעת נזיקין כנגד המעסיק ו/או כנגד המתרשל במקרה וישנה אחריות לקרות התאונה, למעשה במקרה בו נגרמה התאונה עקב רשלנות ו/או מחדל ו/או הפרת חובה (לרבות הוראות בטיחות למיניהן) של המעביד ו/או מי מטעמו. על כן, יש לברר באם היה המעביד מבוטח בחברת ביטוח כלשהי המכסה אחריותו בגין הפגיעה. במקרה זה יש להגיש תביעה גם כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את המעביד ו/או את המתרשל.

משרדנו מייצג נפגעי עבודה רבים על כל רבדיו, אנו מלווים את לקוחותיו באופן אישי ומקצועי לאורך כל הדרך, החל מרגע התאונה ועד לקבלת הפיצוי בשקיפות מלאה עד לקבל את הפיצוי המגיע לנפגע.

לקביעת פגישת ייעוץ ללא כל התחייבות הנכם, אנא השאירו את פרטיכם ואנו נחזור בהקדם האפשרי .

התחל להקליד ולחץ אנטר לחיפוש

Accessibility
יעוץ ראשוני ללא התחייבות