מדריך ראשוני לנפגע תאונת דרכים – עו”ד אלי פיס

מדריך ראשוני לנפגע תאונת דרכים – עו”ד אלי פיס

תאונת דרכים
נושא תאונת הדרכים מוסדר כיום בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 או בשמו המקוצר חוק הפלת”ד, חוק זה מאגד תחתיו את כל נושא הפיצויים שנגרמו לאדם בעקבות תאונת דרכים וזאת במטרה להקל על הקושי שעומד בפני מעורבים בתאונת דרכים להוכחת זכאותם לקבלת פיצויים.

עברתם תאונת דרכים, מאיפה מתחילים?
כאן אנו ננסה להקל עליכם בתשובות “על קצה המזלג” לשאלות שנשאלות במקרה של תאונת דרכים, כמובן שבמידה וישנן שאלות נוספות, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו המתמחה בייצוג נפגעי תאונת דרכים לקביעת פגישת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות .

1. האם יש קשר בין עוצמת התאונה לבין הפיצוי שאקבל?
אדם עבר תאונה קלה אך מרגיש כאבים והגבלות בתנועות הגוף בעקבות התאונה, במקרים אלו אנו נתקלים בשאלה האם יש לעוצמת התאונה קיים קשר לגובה הפיצוי שאקבל, התשובה היא לא.
מרבית הנהגים כיום אינם מודעים לכך שלעוצמת התאונה בה היו מעורבים וגובה הנזק שנגרם לרכב בעקבות התאונה אין כל קשר לגובה הפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו בעקבות התאונה.
לדוגמא, מקרה בו היה אדם מעורב בתאונה קשה מבחינת רכוש בה הרכב נהרס ואף הושבת (“טוטאלוס”), אך אותו אדם יצא מהתאונה עם פגיעות קלות בלבד ופוצה בסכום סמלי, לעומת זאת מקרה בו היה אדם מעורב בתאונה קלה של “דחיפה” תוך כדי פקק תנועה אך נפגע בגופו והנזק הגופני שנגרם לו בעקבות התאונה גדול פי כמה מזה שנפגע בתאונה שבה נהרס הרכב והוא פוצה בסכום נכבד.

אז לסיכום בשלב זה, אין כל קשר בין הנזק שנגרם לרכב לבין הפיצוי שיפסק לנו בתביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו בעקבות התאונה’ המלצתנו במקרה של תאונת דרכים היא לפנות לעורך דין המתמחה בתאונות דרכים סמוך ככול האפשר למועד התאונה, לא להמעיט בעוצמת הפגיעה, גם כאשר נזק הרכוש אינו “גבוה” וזאת על מנת לקבל הנחיות טיפול לאחר התאונה ולבחון את זכויותיכם בעקבות התאונה.

2. רגע, אבל מה קורה אם אני אשם בתאונה?
חוק פלת”ד קובע שאין משמעות לשאלה האם הנפגע אשם בקרות התאונה או לא, החוק קובע כי אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים בין אם כנהג ובין אם כהולך רגל זכאי לפיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים, בין אם התאונה קרתה באשמתו ובין אם לא, זאת בתנאי שהנפגע מבוטח בביטוח חובה על פי חוק ושאינו מצוי בחריגים הקבועים בחוק כגון פגיעה במתכוון וכד’.
כמובן שתשובתנו זו מתייחסת למקרה בו הנפגע היה בתוך רכב כנהג או כנוסע. במידה והנפגע היה הולך רגל גם פה אין משמעות האם הוא אשם בתאונה או לא ואף במידה והנהג הפוגע אינו מבוטח בביטוח חובה על פי חוק עדיין קמה לזכותו הזכות לתבוע את קרנית (ראה תשובה סעיף 3).

3. מה עושים במקרים בהם נפגעתי כהולך רגל או כנוסע ברכב?
על פי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970, כל רכב מחויב לביטוח חובה, למעשה, ביטוח החובה מכסה לא רק את הנהג שנפגע בעקבות תאונת הדרכים אלה גם את מי שהיה נוסע ברכב או אדם שנפגע כנוסע באוטובוס, נוסע רכבת וכד’. במקרים בהם אדם נפגע כהולך רגל, גם הוא מכוסה בביטוח החובה של הרכב הפוגע ולמעשה קמה לו הזכות לתבוע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.
במידה וחלילה הולך הרגל נפגע מרכב שאין לו מבטחת, קמה לו הזכות לתבוע את “קרנית”.
קרנית הינה תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, בתביעתו כנגד קרנית למעשה יכול הנפגע לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מהתאונה למרות שאין מבטחת במועד התאונה.
חלק מפרמיית ביטוח החובה שהציבור משלם למעשה מופרשת לקרן וזו, כחלק מתפקידה, מטפלת במקרים בהן אין מבטחת שתפצה את הנפגע בגין נזקיו בעקבות התאונה.

4. האם תאונת דרכים היא רק במצב שבו הייתי בנסיעה?
על פי חוק הפלת”ד, תאונת דרכים הוגדרה כמושג רחב וגמיש ומרבית האנשים שנשאלו מהי תאונת דרכים ענו כי לדעתם, תאונת דרכים פרשנותה היא מקרים בהם רכב היה בנסיעה והיה מעורב בתאונה ו/או מקרים בהם אדם נפגע במהלך נסיעה ברכב ו/או נפגע בהיותו הולך רגל, וזו טעות!
על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש”ל-1970, ביטוח החובה מכסה את הנפגע מפני פגיעות שונות כגון תאונות שאירעו כשרכב לא היה בתנועה, לדוגמא-
א. נהג ו/או נוסע שנפגע בעת ירידה מהרכב בסיום נסיעה או עליה לרכב לקראת נסיעה.
ב. נוסע שנפל במהלך נסיעה באוטובוס עקב עצירה פתאומית.
ג. נהג שעצר את רכבו לתיקון דרך ונפגע תוך ביצוע התיקון (בתנאים מסוימים על פי הפסיקה – מקרה זה יצטרך לעמוד במבחנים שנקבעו על פי הפסיקה).
ד. נוסע ברכבת שנפגע תוך כדי נסיעה ו/או נפגע בעת עליה לרכבת או ירידה בסיום נסיעה של הרכבת.
על פי הפסיקה ישנם מקרים רבים בהם נפגעים נהגים ו/או נוסעים ולאו דווקא בזמן נסיעה ברכב שהיה מעורב בתאונה.

כל מקרה רואי שיבחן לגופו, לכן המלצתנו היא לפנות לעורך דין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים, לבדיקת המקרה לבחינת השאלה האם זו תאונת דרכים או לא.

5. מה עושים במקרה שבו נפגעתי בתאונה “פגע וברח” ואין ברשותי את פרטי הפוגע או במקרה שבו נפגעתי כהולך רגל ולפוגע אין ביטוח חובה?
כאמור בתשובתנו בשאלה 3, במציאות בה אנו חיים אנו עדים למקרים רבים בהם אזרחים רבים נפגעו  בתאונת “פגע וברח” ונותרו כשוקת שבורה ללא כל פרט על מי שפגע בהם ו/או מקרים בהם נפגעו בתאונה, יש בידהם את פרטי הרכב הפוגע  אך לזה לא היה ביטוח חובה כחוק ואין מבטחת שאותה אפשר לתבוע בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע בתאונה.

במיוחד למצבים כאלו, הוקמה קרן ממלכתית מיוחדת בשם “קרנית” לפיצוי נפגעי תאונת דרכים,כאמור בתשובתנו לשאלה 3, קרנית הינה תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, בתביעתו כנגד קרנית למעשה יכול הנפגע לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מהתאונה למרות שאין מבטחת במועד התאונה.
חשוב לדעת, בתאונות כדוגמת אלו להלן, הזמן מהווה גורם משמעותי, המלצתנו הינה לפנות לעורך דין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים מוקדם וסמוך ככול האפשר לתאונה בכדי לבחון את האפשרות להגשת תביעה כנגד “קרנית”, השתהות במצבים כאלו יכולה להוות בעיה להוכחת התאונה ולפגוע בסיכוי שלנו לקבל פיצוי בעקבות התאונה.

6. אז מה עושים לאחר התאונה?
להלן המלצתנו לפעולות לאחר התאונה (מובן שכל מקרה לגופו ואין לראות בהמלצה זו כהמלצה המחליפה ייעוץ משפטי):
א. מיד בסמוך לתאונה, יש לרשום את כל פרטיהם המלאים והמדויקים של הרכבים המעורבים בתאונה, לרשום את מספרי פוליסת הביטוח של כל הרכבים המעורבים ו/או הנפגעים בתאונה.
ב. חשוב מאוד לתעד כל דבר המוכיח את קרות התאונה, צילום הנזק של הרכבים, צילום זירת התאונה.
ג. חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי ראשוני מיד לאחר התאונה, בקבלת הטיפול יש להקפיד להעלות בפני הרופאים המטפלים את כל הכאבים והמגבלות מהם הנכם סובלים עקב התאונה, לוודא שהכל נרשם בדו”ח הרפואי וכן לוודא שבסיום הטיפול הנכם מקבלים העתק של הדו”ח הרפואי שנערך ובו רשומות תלונותיכם.
ד. יש לתעד ושלמור כל דבר המוכיח את קרות התאונה לדוגמא תמונות של הנזק, קבלות תיקון, אישור משטרה עם פרטיהם של כל המעורבים וכיוצא בזה.
ה. להמשיך בטיפולים הרפואיים במידת הצורך ולוודא, כי תלונותיכם תרשמנה, חשוב לזכור כי ללא רישום התלונות על ידי הרופא המטפל, אין לתלונות ערך ראייתי ומשקלם יהיה חסר בתביעה לקבלת פיצוי מתאים.
ו. לאסוף קבלות ולערוך רישומים על ההוצאות השונות שנגרמו בעקבות התאונה, כגון: הוצאות עבור רכישת תרופות, דמי השתתפות עצמית בקופת החולים, נסיעות בתחבורה ציבורית לצורך טיפולים, קבלות חנייה, אישורים על קבלת עזרה או תוספת עזרה בבית על ידי עוזרת, הפסד ימי עבודה וכיוצ”ב הוצאות שנגרמו בעקבות התאונה.
ז. להימנע משיתוף פעולה עם חוקרים- אין לשוחח עם חוקרי חברת הביטוח ואין להכניסם הביתה, או לשתף פעולה עימם בכל דרך אחרת. חוקרי חברת הביטוח יציגו עצמם כמי שמנסים לעזור לנפגע אך לצערנו לא כל הדבר, כל שיחה עימם עלולה לפגוע בתביעתכם, זכרו- אין  כל חובה לדבר אם חוקרי חברת הביטוח, במקרה בו הגיע חוקר לדלת ביתכם וביקש לשוחח עמכם או עם בני משפחתכם, הפנו אותו לעורך הדין המטפל.

החיים הם לא עסק מסובך מדי. עד שקורה אסון. אף אחד לא צריך “קצת” את חברת הביטוח שלו. או שאתם לא צריכים אותה בכלל, או שאתם צריכים אותה עכשיו! דחוף! מייד! אך צריכים לחוד ומציאות לחוד, בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו האנשים שאתם רוצים לידכם כשאתם זקוקים לחברת הביטוח ממש עכשיו, אנחנו האנשים שאתם רוצים לצדיכם במצבים שבו נפצעתם וזקוקים לממש את זכויותיכם בעקבות הפציעה.

משרדנו מלווה את לקוחותיו באופן אישי ומקצועי לאורך כל הדרך, החל מרגע התאונה ועד לקבלת הפיצוי וזאת בשיתוף פעולה מלא במטרה לקבל את הפיצוי המקסימלי בגין נזקי הגוף שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים ואנו נשמח לעמוד לצדכם בכל עת.

• האמור נכתב בלשון זכר אך מיועד לשני המינים ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
• כל הזכויות שמורות לעו”ד אלי פיס, אין להעתיק או לצטט לא רשות מפורשת.

התחל להקליד ולחץ אנטר לחיפוש

Accessibility
יעוץ ראשוני ללא התחייבות