תאונת דרכים בדרך לעבודה / תאונה בדרך חזרה מהעבודה
בכל בוקר אנו נוסעים לעבודה ובסיומה חוזרים לביתנו אנו חשופים למקרה בו יהיה רכבנו מעורב בתאונת דרכים.
חשוב לדעת, תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה, בהתאם לנסיבות המקרה ולתנאים הקבועים בדין. בנוסף, עובדים שעבודתם היא על הכביש כגון שליחים, נהגי מוניות, מורי נהיגה, נהגי משאיות וכד' חשופים לתאונות דרכים במהלך עבודתם שמהוות "תאונת עבודה".
האם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת גם תאונת עבודה?
לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה למבוטח בדרכו ממקום מגוריו אל העבודה — לרבות תאונת דרכים — עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה. עם זאת, ההכרה אינה אוטומטית: היא נבחנת לפי נסיבות האירוע, לפי הקשר בין הנסיעה לבין העבודה ולפי הדרך שבה נסע הנפגע בפועל. לכן שני מקרים שנראים דומים עשויים להסתיים בהחלטות שונות. הסבר רחב יותר על ההליך מול המוסד לביטוח לאומי מרוכז בעמוד תאונות עבודה שלנו.
ומה לגבי תאונת דרכים בדרך חזרה מהעבודה?
החוק מתייחס גם לדרך מהעבודה אל מקום המגורים, ולא רק לדרך אל העבודה. גם כאן הבחינה נסיבתית: האם מדובר בדרך המקובלת, מתי יצא הנפגע מהעבודה, ומה אירע בין סיום העבודה לבין התאונה. מבחינת אופן הבדיקה, תאונה בדרך חזרה מהעבודה אינה שונה במהותה מתאונה בדרך אל העבודה.
סטייה מהדרך והפסקה בדרך — מתי הן עלולות להשפיע על ההכרה?
החוק קובע שתאונה שאירעה בדרך לא תיחשב תאונת עבודה אם המבוטח הפסיק את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש, או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי המעסיק. לצד זאת נקבעו בחוק חריגים מפורשים — בין היתר הפסקה או סטייה לשם תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שבו נוהג המבוטח להתפלל, וכן לשם ליווי ילד אל מסגרת חינוכית או ממנה, בתנאים הקבועים בחוק. המונחים ״הפסקה של ממש״ ו״סטייה של ממש״ אינם מוגדרים במספרים, והם נבחנים לפי נסיבות המקרה — ולכן זהו אחד הנושאים שמתעוררים לא פעם במחלוקת בתביעות מסוג זה.
אך נשאלת השאלה, מה משמעות הדבר?
ברגע שתאונה מהווה תאונת עבודה למעשה קמה לזכות הנפגע הזכות לתובע הכרה של התאונה כתאונות עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
שני מסלולים: תאונת דרכים ותאונת עבודה
נפגע בתאונת עבודה, שהיא גם תאונת דרכים, זכאי הן לגמלאות ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי והן לפיצויים בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה .
במקרה שבו אדם לא היה נהג ברכב אלה נוסע או חלילה הולך רגל, קמה לזכותו הזכות לתבוע את ביטוח החובה של הרכב בו נסע או הרכב הפוגע וזאת בנוסף לזכות לפנות בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
חשוב להדגיש, עצם הזכות להגשת תביעה להכרת בתאונה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה פוגעת בזכות הנפגע לתבוע את ביטוח החובה של הרכב המעורב בתאונה.
הנפגע רשאי להגיש את שתי התביעות גם יחד וזכאי לקבל (בתנאים הקבועים בחוק) גם גמלאות מהמוסד לבטוח לאומי וגם פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים
יודגש, כל פיצוי שיקבע בית המשפט במסגרת תביעת הנפגע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ינוכו הסכומים שישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.
עצם הגשת התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי למעשה מאפשרת לתובע אפשרות נוספת לקביעת נכותו בגין התאונה. נסביר- כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים וקיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות בגין התאונה (הגבלות בתנועה וכד') בית המשפט במקרה קלאסי ימנה מומחה בתחום פגיעתו (אורטופדי, פסיכיאטרי נוירולוגי וכד') וזה יקבע את נכותו בעקבות התאונה. אך ברגע שמדובר על תאונה דרכים שהינה גם תאונת עבודה, ישנה אפשרות לנפגע לגשת לוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי (אגף נפגעי עבודה) טרם הגשת התביעה או לאחר הגשת התביעה וקביעה זו היא שתנחה את תביעתו.
למעשה על פי פס"ד טטרו, הנפגע רשאי לבחור באיזו דרך תקבע נכותו בעקבות התאונה- האם על ידי מומחה מטעם בית המשפט או בקביעת נכותו על ידי ועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי- אגף נפגעי עבודה.
בחירה זו חשובה כאין כמותה לניהול הליך התביעה שכן קביעת הנכות שתעשה ראשונה היא זו שתחייב את התביעה. לדוגמא: אדם נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, לאחר קבלת טיפולים רפואיים ניגש לוועדה לקביעת נכות וזו קבע את נכותו- נכות זו תנחה בתביעתו ואין לזכותו לבקש מינוי של מומחה מטעם בית המשפט.
המלצתנו היא – במקרה של תאונה שהינה תאונת עבודה לא לגשת לוועדה רפואית טרם התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום. ישנם מקרים בהם אדם נפגע בכמה מישורים וסיכויו להוכחות נכויות אלה יהיה על ידי מומחה בית משפט ולאו דווקא על ידי המוסד לביטוח לאומי.
יש מקום להדגיש כי בעוד שלא ניתן לחקור בבית המשפט את הרופאים שקבעו נכות או שללו קיומה של נכות בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, את המומחים הרפואיים שממנה בית המשפט בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ניתן לחקור בחקירה נגדית ולעתים אף לשנות מקביעתם בחוות הדעת.
מה חשוב לעשות מיד לאחר התאונה?
ככל שהתיעוד נאסף סמוך לאירוע, כך קל יותר לבסס הן את ההכרה בפגיעה בעבודה והן את התביעה בגין נזקי הגוף. בין המסמכים שהמוסד לביטוח לאומי מבקש בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה: דו״ח משטרה, צילום תעודת ביטוח החובה והעתק מהתביעה שהוגשה לחברת הביטוח. בנוסף חשוב לגשת לקבלת טיפול רפואי סמוך לאירוע, להקפיד שנסיבות התאונה — לרבות העובדה שהיא אירעה בדרך לעבודה או ממנה — יתועדו במסמכים הרפואיים, ולשמור קבלות על הוצאות שנגרמו. מידע נוסף על מימוש הזכויות מול המוסד מרוכז בעמוד ביטוח לאומי.
שאלות נפוצות
האם תאונת דרכים בדרך לעבודה היא תאונת עבודה?
היא עשויה להיות מוכרת ככזו, אך ההכרה תלויה בנסיבות ובבחינת הדרך שבה נסע הנפגע. אין כלל גורף שלפיו כל תאונה בדרך לעבודה מוכרת באופן אוטומטי.
האם גם תאונה בדרך חזרה מהעבודה מוכרת?
החוק מתייחס גם לדרך מהעבודה אל מקום המגורים. גם כאן הבחינה נסיבתית, וכוללת את שאלת הדרך המקובלת ואת מה שאירע בין סיום העבודה לבין התאונה.
מה קורה אם הייתה סטייה מהדרך?
הפסקה של ממש או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, שלא לשם מילוי חובות כלפי המעסיק, עלולות לשלול את ההכרה — למעט החריגים שנקבעו בחוק. השאלה אם מדובר בסטייה ״של ממש״ נבחנת לפי נסיבות המקרה.
האם אפשר לקבל זכויות גם מהביטוח הלאומי וגם במסגרת תאונת הדרכים?
אירוע אחד עשוי להקים גם תביעה להכרה כפגיעה בעבודה וגם תביעה בגין נזקי גוף בתאונת דרכים. שני המסלולים משיקים זה לזה — ובפרט סדר הפעולות ואופן קביעת הנכות, כמוסבר למעלה — ולכן חשוב לבחון אותם יחד ולא בנפרד.
לסיום, על נפגע בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, להכריע בשאלה למי לפנות קודם, לביטוח הלאומי כנפגע בעבודה, או לבית המשפט בתביעה כנגד חברת הביטוח כנפגע בתאונת דרכים. כיוון שלהכרעה בשאלה זו יכולה להיות השפעה רבה על שיעור הפיצויים שיקבל הנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים, ועל מהירות ויעילות הדיון המשפטי עד להכרעה בשיעור הפיצויים, רצוי מאוד לפנות סמוך לאחר אירוע התאונה למשרדנו לקבלת ייעוץ ללא כל התחייבות. .
