תאונות דרכים
נושא תאונות הדרכים מוסדר כיום בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או בשמו המקוצר חוק הפלת״ד, חוק זה מאגד תחתיו את כל הנושא הפיצויים שלהם זכאי אדם בעקבות תאונות דרכים, וזאת במטרה להקל על הקושי שעומד בפני מעורבים בתאונת דרכים להוכחת זכאותם לקבלת פיצויים.
מהי תביעת תאונת דרכים?
תביעת תאונת דרכים היא תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונה, והיא מתנהלת במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק מגדיר „תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה — ולכן לא כל אירוע שמעורב בו כלי תחבורה נכנס אוטומטית להגדרה. השאלה אם אירוע מסוים עונה להגדרה נבחנת לפי נסיבותיו.
חשוב להבחין: החוק עוסק בנזקי גוף. נזקי רכוש, כגון נזק לרכב עצמו, מטופלים במסלול נפרד ואינם חלק מהתביעה לפי חוק זה.
מי יכול להיות זכאי לפיצוי לאחר תאונת דרכים?
החוק מטיל על המשתמש ברכב המנועי את החובה לפצות את מי שנפגע בתאונה שבה הרכב מעורב. בפועל, מעגל הזכאים רחב וכולל בין היתר:
- נהג — הנפגע בתאונה, לרוב מול פוליסת ביטוח החובה של הרכב שבו נהג
- נוסע — בין אם ברכב פרטי, באוטובוס או בכל כלי אחר
- הולך רגל — שנפגע מרכב מנועי
לצד זאת, החוק מונה מצבים שבהם נשללת הזכאות — בין היתר מי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה לרכב מסוג זה, מי שנהג ללא ביטוח חובה או בביטוח שאינו מכסה את השימוש, ומי שהרכב שימש אותו לביצוע פשע. לכן אין כלל שלפיו כל נפגע זכאי תמיד; הזכאות נבחנת לפי הנסיבות ולפי הוראות החוק.
האם צריך להוכיח מי אשם בתאונה?
זהו ההבדל המרכזי בין תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים לבין תביעת נזיקין רגילה. במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, החוק קובע במפורש כי „האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים". כלומר — לצורך הזכאות לפיצוי על נזקי הגוף לפי חוק זה, אין צורך להוכיח מי גרם לתאונה.
הסייג חשוב: הכלל הזה חל על מסלול נזקי הגוף לפי חוק הפיצויים. הוא אינו מבטל שאלות אשם בהקשרים משפטיים אחרים — למשל בתביעת נזקי רכוש, בהליך תעבורתי או בשאלת הזכאות עצמה במקרים שהחוק מחריג. גם כאשר אין צורך להוכיח אשם, עדיין יש להוכיח את עצם קרות התאונה ואת היקף הנזק.
מה חשוב לעשות לאחר תאונת דרכים?
אין רשימת פעולות אחת שמתאימה לכל מקרה, אך יש דברים שכדאי להקפיד עליהם ככל שהנסיבות מאפשרות:
- לפנות לקבלת טיפול רפואי סמוך לאירוע, גם כאשר הפגיעה נראית קלה
- לוודא שנסיבות התאונה מתוארות במדויק במסמכים הרפואיים — זהו התיעוד שילווה את התיק
- לאסוף את פרטי הרכבים והנהגים המעורבים, ואת פרטי הביטוח
- לרשום את פרטי העדים ולתעד את מקום האירוע
- לפנות למשטרה כאשר הנסיבות מחייבות או מצדיקות זאת
- לשמור קבלות, אישורי מחלה והתכתבויות
ככל שהתיעוד נאסף סמוך לאירוע, כך פוחת הצורך להסתמך בהמשך על שחזור מאוחר של הנסיבות.
אילו נזקים עשויים להילקח בחשבון בתביעה?
היקף הפיצוי נקבע לפי נסיבות המקרה ולפי מצבו של הנפגע, ואינו ניתן להערכה מראש. בין ראשי הנזק שנבחנים בתביעות מסוג זה, בהתאם למקרה: נכות רפואית ונכות תפקודית, הפסדי שכר בעבר ופגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד שלישי וסיוע בבית, וכן כאב וסבל.
המשקל של כל ראש נזק משתנה לפי גיל הנפגע, עיסוקו, מצבו הרפואי והשפעת הפגיעה על חיי היום־יום. הרחבה על אופן בניית תחשיב הנזק ועל שלבי ההליך המשפטי מרוכזת במאמר תביעת פיצוי תאונות דרכים.
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
תאונה שאירעה במהלך העבודה, או בדרך אל העבודה או ממנה, עשויה להיות מוכרת גם כפגיעה בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי — בכפוף לתנאים הקבועים בדין. במצב כזה עשויים להתקיים שני מסלולים במקביל, והם משפיעים זה על זה: בין היתר סדר הפעולות ואופן קביעת הנכות.
הנושא מפורט בהרחבה במאמר תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ומידע על ההליך מול הביטוח הלאומי מרוכז בעמוד תאונות עבודה שלנו.
מקרים שדורשים בדיקה מיוחדת
לא בכל תאונה קיימת חברת ביטוח שניתן לפנות אליה. לשם כך הוקמה קרנית — הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. לפי החוק, תפקידה לפצות נפגע הזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע מבטח, בין היתר כאשר הנוהג האחראי אינו ידוע, או כאשר אין לנוהג ביטוח או שהביטוח אינו מכסה את החבות. במקרים אלה הנפגע זכאי לפיצוי מהקרן כשם שהיה זכאי לקבלו ממבטח.
מצב נוסף שמצריך בדיקה מוקדמת הוא כאשר מעורב בתאונה כלי דו־גלגלי חשמלי, שכן סיווגו המשפטי משפיע על המסלול הרלוונטי. הנושא מפורט במאמר פיצוי בעקבות נפילה מקורקינט או אופניים חשמליים.
כיצד פיס–פילצקי מטפל בתביעות תאונות דרכים?
הטיפול מתבצע באמצעות צוות משפטי ובשיטת עבודה סדורה:
- בירור נסיבות האירוע ובחינת התאמתו להגדרות שבחוק
- מיפוי המסלולים הרלוונטיים והגורמים שמולם יש לפעול
- איסוף וניתוח החומר הרפואי לאורך זמן
- בחינת הנזק התפקודי והשלכותיו על העבודה ועל חיי היום־יום
- ניהול התביעה מול חברות הביטוח ויתר הגורמים
- ליווי עד לסיום ההליך, לרבות הליכי ערעור במקרים המתאימים
שאלות נפוצות
מי יכול לתבוע לאחר תאונת דרכים?
נהג, נוסע והולך רגל שנפגעו בתאונה שבה מעורב רכב מנועי. לצד זאת החוק מונה מצבים שבהם נשללת הזכאות, ולכן כל מקרה נבחן לגופו.
האם צריך להוכיח מי אשם?
לצורך תביעת נזקי הגוף לפי חוק הפיצויים — לא. החוק קובע שהאחריות מוחלטת ומלאה ואינה תלויה באשם. עדיין יש להוכיח את קרות התאונה ואת היקף הנזק.
מה עושים מיד אחרי התאונה?
לפנות לטיפול רפואי, לוודא שנסיבות התאונה מתועדות במדויק במסמכים הרפואיים, לאסוף את פרטי הרכבים, הנהגים, הביטוח והעדים, ולשמור כל מסמך וקבלה.
מה קורה אם התאונה הייתה בדרך לעבודה?
ייתכן שהיא תוכר גם כפגיעה בעבודה מול הביטוח הלאומי, בכפוף לתנאים שבדין. במצב כזה שני המסלולים משיקים זה לזה וחשוב לבחון אותם יחד.
מה עושים אם אין ביטוח חובה או שהרכב הפוגע אינו ידוע?
החוק מסדיר מצבים אלה באמצעות קרנית — הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שתפקידה לפצות נפגע הזכאי לפיצויים שאין בידו לתבוע מבטח, בין היתר כאשר הנוהג אינו ידוע או שאין לו ביטוח.
